הצעת חוק הקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה

הכנסת השמונה-עשרה

 

 

הצעת חוק הקמת ועדה לאומית מייעצת

למלחמה במחלת הזקנה

 

דברי הסבר

 

הזקנה היא שורש רוב המחלות הכרוניות הפוקדות את העולם המפותח בכלל ואת ישראל בפרט.

הזקנה היא מחלה לפי כל הגדרה של מחלה – באם זאת הגדרה מטבולית, נוזולוגית או אפידמיולוגית. הזקנה היא המחלה הגורמת לשיעור המוגבלות והתמותה הגבוה ביותר, ויש להתייחס אליה בהתאם.

שיעור התמותה בישראל עומד על כ-0.52%. מתוך שיעור זה למעלה מ-90% מתים כתוצאה ממחלת הזקנה ונגזרותיה. במילים אחרות, בכל שנה מתים כ-40,000 ישראלים מזקנה, פי 2 ממספר כל חללי מערכות ישראל לדורותיהם, פי 2 ממספר כל הרוגי תאונות הדרכים לדורותיהם.

לפי דו"ח בנק ישראל שפורסם במרץ 2012, ההוצאה הלאומית – הציבורית והפרטית – לטיפול באוכלוסיית הקשישים בישראל (כ-10% מכלל האוכלוסיה) מגיעה לכ-9.9 מיליארד ש"ח בשנה, שהם כ-1.2% מסך כל התוצר הלאומי.

המחקר הרפואי בישראל ובשאר המדינות המפותחות מתרכז בסימפטומים של מחלת הזקנה ולא במניעתה. למרות חשיבותם המיידית, אמצעים פליאטיביים כמו טיפול סיעודי לא יפתרו את בעיית הנטל הכלכלי או את הסבל האנושי הכרוכים במחלת הזקנה, אלא רק יקלו עליהם וידחו אותם במעט.

באם הזקנה, דהיינו ההפרה הדרגתית של האיזון המטבולי, היא מחלה המצריכה טיפול, העלייה בתוחלת החיים הבריאים בעולם המפותח היא המזור לה. מגמות העלייה בתוחלת החיים הבריאים, בנוסף לממצאי מחקר בסיסי בנושא, מצביעים על האפשרות המעשית של טיפול במחלת הזקנה ובמחלות הכרוניות הנגזרות ממנה. ניתן להגביר ולזרז תהליך חיובי זה לטווח ארוך על ידי השקעה מבוקרת במחקר בסיסי ויישומי, וכן בפיתוח טכנולוגי, תעשייתי וסביבתי המכוון לטיפול במחלת הזקנה. צעדים אלה יצמצמו את נטל מחלת הזקנה על המשק הישראלי, את סבל המזדקנים ואת שכול יקיריהם.

אי לכך ובהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן על פי העיקרון היהודי "אין דוחים נפש מפני נפש", יש להכריז על הזקנה כמחלה, ומכאן להקים ועדה מייעצת ומתאמת למלחמה במחלת הזקנה.

  להמשיך לקרוא הצעת חוק הקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה

בחמישי הקרוב – דיון פורום עם יהושע פוקס בעקבות פירסום מאמרו "בינה על-אנושית, בינה אל-אנושית"

פוסט אורח של יהושע פוקס.

ביום ה' הקרוב 24.5 בין 19:00 ל-21:00, אענה על שאלות ואנהל דיון פתוח בפורום-רשת, בחסות כתב העת גלילאו, בנושא המאמר שלי "בינה על-אנושית, בינה אל-אנושית" שהופיעה במהדורת מאי.

הכתובת לפורום: http://forums.ifeel.co.il/forum_topics.asp?FID=17

המאמר הוא סקירה של הנחות המחקר של מכון הייחודיות, ומבוא לתורת הבינה המלאכותית ה"ידידותית."

המאמר הוא הראשון בעולם במגזין מדע פופולרי הסוקר את התחום הזה. למדע פופולרי יש תפקיד מפתח בהצגת המדע, שהרי הפרסומים האקדמיים רבים ומגוונים מרמת איכותם, וקשה לדעת מה הוא המדע רציני. לעומת זאת, התקשורת ההמונית בוחרת נושאי מדע בלי הבחנה, כמעין בידור. אבל כתב עת איכותי למדע פופולרי יברור ויציג את את ההתפתחויות הרציניות והחשובות במדע.

המאמר הוא אחד משלושה הישגים קטנים בהם היינו הראשונים בעולם בתמיכה במכון הייחודיות ותוכנית המחקר שלו, המנסה לעצב מראש בינה כללית מלאכותית שלא תשמיד את האנושות כתוצאת לוואי של שאיפה למטרות שלה, ומאידך תעזור לאנושות להגשים את כל רצונותינו.

1. ב-2004, תיאר יובל דרור בהארץ, "כשהאדם יברא את אלוהים, רצוי שהוא יהיה ידידותי"  את תורת "הבינה המלאכותית הידידותית", אמנם ללא פרטים ועם כמה אי-דיוקים. מאמר זה היה הראשון בנושא בעולם שהופיעה בכתב-עת ערוך (דהיינו, תחת פיקוח של עורכים, בניגוד לבלוג או דף אינטרנט אישי)

2. ב-2010, נתן משרד החוץ את המימון הממשלתי הראשון אי-פעם  לפעילות של מכון הייחודיות: הוא נתן מענק לכנס אייקון TLV  שאיפשר את הבאת נשיא המכון מיכאל ואסר להרצות בארץ.

3. השנה, כאמור, המאמר שלי הופיע בגלילאו—הראשון מסוגו בעולם בכל שפה שהיא.

האם אנחנו רוצים להביס את הזיקנה לחלוטין? דיון ציבורי בין אוברי-דה-גרי למול קולין בלקמור

הדיון (דיבייט), התקיים ב-25 לאפריל (2012), באוניברסיטת אוקספורד, בין אוברי דה-גרי ופרופסור קולין בלקמור.
קולין הוא מדען-מוח, והראש לשעבר של קרן המחקר הגדולה ביותר באנגליה למחקר ביו-רפואי.

הנה ההרצאות, ולאחריהן כמה מחשבות:

ההרצאה:

ה"שאלות תשובות":

הדיון נסוב סביב שתי סוגיות: האם הארכת רדיקאלית היא אפשרית, והאם היא רצויה. בשתי הסוגיות, הדיון היה חלקי ביותר. לא הייתה התמודדות ראויה עם הסוגיה של ייתכנות מדעית. נראה היה שקולין לא חקר לעומקם את ההצעות של אוברי והדגים את מגבלותיהן. מה שהוא כן עשה, זה להדגיש את המורכבות העצומה של המייזם להתגברות על זיקנה.

בנושא של האם הארכת חיים היא רצויה או לא, קולין טען שלא. הוא הביא טיעונים כמו זה שהארכת חיים משמעותית תיצור עומס על שירותי הבריאות, ביטוח לאומי – ובכלל, שזה ישנה את העולם, ואולי לא לטובה.
היות ועל הנושא המדעי אין לי מה לעשות מלבד להמתין ולראות האם אנחנו, כקהילה אנושית/מדעית, נצליח להתקדם בנושא או לא – אני יכול להגיב רק בנושא של האם הארכת חיים רדיקאלית היא רצויה או לא. לדעתי היא רצויה.
למעשה, מה שמדהים אותי בדיון הוא מדוע מדענים מובילים יכולים להתווכח לגבי האם הארכת חיים רדיקלית היא רצויה או לא. כלומר, אם היינו מדברים על אורך חיים למול איכות חיים, עוד הייתי אומר שיש מקום לדיון. אבל מרגע שאנחנו מניחים (ועל זה אוברי דה-גרי מדבר), שאנחנו מתכוונים להארכת תוחלת החיים תוך שמירה על איכות חיים מתמשכת, מהו המקום לדיון? זה לא באמת ברור לי…

(נתקלתי בקישור הזה במקור דרך מישהו בפייסבוק, סליחה שאני לא זוכר מי, ששלח אותי לכאן)
(המאמר פורסם במקור בבלוג של טל גלילי)

סרט מדע-אולי-בדיוני: המסלול לעולם שבו נחייה לנצח

בסרט שלפניכם, ערוץ הדיסקאברי (Discovery) מקדיש כ- 42 דקות לסיפורו הבדיוני (או אולי לא) של האדם הראשון שחי עד גיל 1000 (והילך).
הסיפור עובר דרך משברים גופניים/מנטליים משמעותיים אשר עמדו בדרכו של האדם הראשון שמגיע לגיל 1000, ומציג שורה של פיתוחים טכנולוגיים מימינו אשר עשויים (בתרחיש המאד אופטימי) לאפשר לאנשים להעריך חיים בשלבים שונים בחייהם עד אשר הם יזכו לחיי נצח (מה שקרוי גם escape velocity של הארכת חיים). עשוי היטב, ומהנה לצפות:

נ.ב: הבן אדם חיי 1000 שנה, ועדיין הוא לא הצליח לעבור ניתוח להסרת משקפיים?!

רפואה בכנס אוניברסיטת הסינגולריות בתל אביב

 

"שימוש בסמארטפון יחסוך לנו ביקור בבית חולים"

דניאל קראפט, מרצה באוניברסיטת הסינגולריות,סיפר לנוכחים בכנס הסינגולריות, שנערך אתמול במכללת תל אביב יפו, על התמורות ברפואת העתיד. כבר היום תחום המובייל משולב בעולם הרפואה ויותר אפליקציות מאפשרות כיום להתמש בסמארטפון ובטבלט ככלי רפואי

קראפט סיפר שגוגל מפתחת משקפיים שייתנו לאדם מידע מרשת האינטרנט בזמן אמת. "ייתכן למשל, שנלך למסעדה והמשקפיים ידעו לומר לנו בזמן אמת אם הארוחה שאנחנו אוכלים מזינה או משמינה", אמר. לדבריו, תחום נוסף שמתפתח כיום הוא רפואה מתחדשת (רגרנטיבית): "הרפואה והמדע מתקדמים מאוד בכל הקשור להחלפת תאים, תיקון תאים ואפילו תכנות שלהם". בסיום הרצאתו סיפר קראפט כי החברות קוואלקום ואקספרייס מציעות פרס בשווי 10 מיליון דולר למי שימציא את מכשיר Medical Tricorder שאנו מכירים מהסדרה "מסע בין כוכבים" – מכשיר שמאפשר לרופא לסרוק את החולה ולבצע אבחון של מצבו הבריאותי בתוך שניות.

 

 

 

הכנס השנתי השנים-עשר של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים – 11 למרץ. מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

הכנס השנתי השניםעשר של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים

 

יום א'. 11  במרץ 2012

 

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

 

 

 08:30-09:30 הרשמה, התכנסות וכיבוד קל

 

 09:30-11:30 מושב ראשון

  להמשיך לקרוא הכנס השנתי השנים-עשר של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים – 11 למרץ. מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

חוקרים ישראלים הצליחו להאריך חיים

ד"ר חיים כהן ממדעי החיים (של אוניברסיטת בר-אילן) הצליח להאריך חיים בעכברים

 מאת רונית דקל ומרית סלוין

barilan-magazine

הגן שהיה מוקד המחקר, סירטואין מספר 6, דומה מאוד בעכברים ובבני אדם, ולכן ניתן להניח שיהיה אפשרי ליישם את התהליך פורץ הדרך גם על בני אדם. המחקר של ד"ר כהן וצוותו צפוי לשמש כציון דרך משמעותי לחוקרים בעולם המתמקדים בהארכת תוחלת החיים וטיפול במחלות הנגרמות מזיקנה

צוות של חוקרים מבר-אילן בראשות פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים הצליח לבצע בהצלחה תוכנית ניסויים להארכת החיים אצל עכברים. בניסויים הצליח הצוות לגרום לעכברים לחיות יותר ובמקביל הוגברה העמידותם שלהם בפני מחלות שונות. המחקר התמקד בקבוצת גנים הנקראים "סירטואינים", שהוכח שיש להם יכולת לעיכוב תהליך ההזדקנות בשמרים, בזבובים ובתולעים.

….

כהן וקבוצתו האכילו את שתי הקבוצות בדיאטה עתירת שומנים המכילה 60% קלוריות מעל הממוצע. העכברים מזן הבר פיתחו את שורת המחלות תלויות הגיל, אך לעומתם, עכברי מוזס נשארו בריאים. בגופם נמדדו 30% פחות שומן, כ-40% פחות טרי-גליצרידים (המעלים כולסטרול) וכ-30% פחות סוכרת בהשוואה לעכברי מוזס. בבדיקת אורך החיים נמצאה נקודה מעניינת. בזן הבר הנקבות חיות בדרך כלל כ-15% יותר מהזכרים. בבדיקה שערך כהן ב-250 עכברים מזן הבר ומזן מוזס, התברר שבדיאטה עתירת שומנים עכברי מוזס חיו 15% יותר מזן הבר.

עוד כמה קישורים בנושא

http://www.nature.com/nature/journal/vaop/ncurrent/full/nature10815.html

http://www.nature.com/news/sirtuin-protein-linked-to-longevity-in-mammals-1.10074

 


המדע בדרך להביס את הזקנה

המדע בדרך להביס את הזקנה: "הגוף הוא מכונה נפלאה – ומכונות אפשר לתקן"

טובי המדענים מפתחים בימים אלה המצאות מהפכניות שמטרתן אחת: להביס את הזקנה ■ אם יצליחו, נוכל תוך זמן לא רב ליהנות מנעורים נצחיים, וכל זה בלי בוטוקס, פוטושופ או פילאטיס ■ האופטימים שבהם מבטיחים שבדרך נוכל גם לדחות קצת את הקץ ■ כל הדרכים להישאר לנצח בני 30 – בלי לקום מהכורסה

http://www.themarker.com/misc/1.582550

 

(הירשמו כמנויים – וקבלו עידכונים על מאמרים חדשים ואירועים)