שאלות ותשובות

לפני כמה שבועות, ב-9 לאפריל, פורסם המאמר " ההאצה הטכנולוגית תוביל לשינוי אבולוציוני של האדם" בעיתון הארץ, שהיה המאמר הראשון בנושא הטרנסהומניזם במדיה הישראלית המיינסטרימית. בזמן הכנת המאמר, נשאלתי על ידי המחבר, אסף שטול-טראורינג, כמה שאולות על טרנסהומניזם. רק חלק מצומצם נכלל בכתבה בשל חוסר מקום. אז החלטתי לפרסם את זה להלן, כי אלה נושאים מעניינים.


תיאוריה:

עיקרי התפישה של הטרנס-הומינזם וזרמים בטרנס-הומניזם

המושג טרנס-הומניזם מצביע על טרנספורמציה של האנושות, על המשך ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי. התנועה תומכת ב-"שימוש אתי בטכנולוגיות להרחבת יכולות האדם". בעקרון מדובר על שתי שאיפות מרכזיות: השאיפה להארכת חיים בריאים והעצמת היכולת האינטלקטואלית  של האדם. ושתי השאיפות הללו קשורות זו בזו. ישנם זרמים שונים בטרנסהומניזם הנבדלים לפי רמת הציפיות לגבי העתיד, אידיאולוגיות פוליטיות והדגשים על טכנולוגיות מסוימות. חסידי הסינגולריות מדגישים את ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות מידע ובינה מלאכותית ידידותית לבני אדם. אקסטרופיאנים מדברים על התנגדות לאנטרופיה, על עלייה ברמת הסדר וחיוניות. אימורטליסטים מתמקדים בביוטכנולוגיה והארכת חיים. השאיפה להעצמת יכולות האדם היא משותפת לכולם.

ריי קורצוייל

טרנסהומניסטים רבים עוסקים בפופולריזציה של מדע וטכנולוגיה גרידא, ולעתים קרובות חסרים יכולת השפעה אמיתית מעבר לפופולריזציה. קורצוייל הוא אולי מן המעטים שמשפיע בצורה ישירה ומעשית על התקדמות טכנולוגית, בתור ממציא (אבי טכנולוגיית ה-OCR) ותעשיין המפתח מוצרים בתחומים של בינה מלאכותית, תוכנות רפואיות, תוספי מזון, ממשקים חדישים, כו'.  זכויותיו כממציא בשילוב ליכולתו ההסברתית לגבי מגמות העתיד הפכו אותו לדמות מרכזית, אולי אף המשפיעה ביותר, בתנועה הטרנסהומניסטית.  וזאת למרות שהוא איננו חבר דירקטוריון של כמה ארגונים טרנסהומניסטים חשובים ולמרות שטרנסהומניסטים רבים חלוקים עליו, ובמיוחד לגבי דעותיו הפוליטיות האנרכו-קפיטליסטיות.

השפעת הטרנסהומניזם

אני לא חושב שטרנסהומניזם יהפוך אי פעם לזרם מרכזי, לא באקדמיה ולא בפוליטיקה. טרנסהומניסטים עוסקים בענייני העתיד. הם מדגישים את הפוטנציאל החיובי האדיר הצפוי לטכנולוגיות עתידיות וגם מתריעים מפני סכנות אפשריות. אך מכיוון שאלה נושאים של העתיד, ולא של הרגע הנוכחי, הם תמיד יידחו לשוליים. אנשים תמיד יעדיפו לעסוק בעניינים טקטיים של היום ולא בתכנונים אסטרטגיים. זאת לדעתי הסיבה העיקרית מדוע טרנסהומניזם לא סוחפת ולא תסחף המונים. אומנם יש חשיבות לדיון אסטרטגי בטכנולוגיות העתיד, על מנת לא להתעורר יום אחד חסרי אונים אל מול מציאות משונה ואולי אף מאיימת. אך דיון כזה כמעט בטוח יידחה מפני העיסוקים המיידיים. כאשר הטכנולוגיות שנראות כיום כעתידניות יהפכו לשגרה (כגון ננו-טכנולוגיה, הנדסה גנטית ובינה מלאכותית) אזי הם יהפכו לנושאים טקטיים ורבים יעסקו בהם. ואילו הטרנסהומניסטים של העתיד יעסקו בתחזיות מרחיקות לכת עוד יותר, שאנו אולי עוד לא מסוגלים לדמיין. וגם אז הם יהיו במיעוט.

טרנסהומניזם והבעיה הסביבתית

זאת תהיה טעות לחשוב שטרנסהומניסטים מציירים את העתיד הטכנולוגי אך ורק בצבעים וורודים. הם מודעים היטב לאיומים העלולים לנבוע מהתפתחותיות טכנולוגיות, לאיומים גלובליים בכלל והאיום האקולוגי בפרט. כך למשל אחד הארגונים הטרנסהומניסטים המובילים "סירת הצלה" מוקדש רובו ככולו לחקר איומים גלובליים. "מכון פורסייט" והמרכז לננוטכנולוגיה אחראית חוקרים ומקדמים את האספקטים החיוביים של ננו-טכנולוגיה (כגון ייצור מולקולרי וננו-רפואה) אבל גם מחפשים דרכים למנוע איומים סביבתיים העלולים להיווצר כתוצאה מפיתוחי ננו-טכנולוגיה (כגון הפצתם הבלתי מבוקרת). נושא הבטיחות הוא גם הנושא העליון לכל מי שעוסק בפיתוחים העתידניים של ביו-טכנולוגיה. יחד עם זאת טרנסהומניסטים בפרוש מתנגדים לגישה ה-"חשוכה" אפשר לומר של חלק מהירוקים הקיצוניים אשר קוראים לעזיבה או דיכוי כללי של טכנולוגיות חדשות. דיכוי כזה לא רק בלתי אפשרי, הוא גם עלול להיות מסוכן, הן לחברה והן לסביבה. טכנולוגיות חדשות, כולל ביו-טכנולוגיה וננו-טכנולוגיה, טומנות בחובן פוטנציאל אדיר, לא רק לשיפור הבריאות, המניעה של רעב ועוני, אלא גם לפתרון הבעיה האקולוגית. טרנסהומניסטים מאמינים כי בתכנון נכון אפשר למצות את הפוטנציאל החיובי של טכנולוגיות אלה ולמזער את הסכנות האפשריות, כולל ההשלכות הסביבתיות.

ליברטריאניזם וזרמים פוליטיים אחרים בטרנסהומניזם

הזרם הליברטריאני הוא זרם חזק אך בפרוש לא הזרם הפוליטי היחידי בטרנסהומניזם. זרמים שונים הותאמו למדינות ואידיאולוגיות שונות (כגון הרשת הטרנסהומניסטית של סין) ואפילו לדתות שונות (כגון האיגוד הטרנסהומניסטי של המורמונים). ובהחלט קיים זרם סוציאל-דמוקרטי מובהק. למעשה יושב ראש האיגוד הטרנסהומניסטי העולמי ונשיא המכון לאתיקה וטכנולוגיות מתהוות דר' ג'יימס היוז מאוניברסיטת קונקטיקוט  הוא בעל דעות סוציאל-דמוקרטיות מוצהרות. אני אישית בהחלט תומך בגישה הסוציאל-דמוקרטית. הליברטריאנים דוגמת קורצוייל מצפים לישועה מכוחות ספונטניים של השוק. לפי משנתם, תודות לתחרות והחלשת הרגולציה על פיתוחים טכנולוגיים, הטכנולוגיות הללו יתפתחו באופן מואץ, יהפכו לזולים ונגישים לכל. ואולי קורצוייל בתור תעשיין הייה זוכה מאד מהורדת הרגולציה. אך קשה להאמין שזאת באמת הדרך שבה הטכנולוגיות החדשות, טכנולוגיות רפואיות וחקלאיות, יגיעו לאזורים ולמגזרים בעלי כוח קנייה נמוך. סביר כי מהסיבה הפשוטה של חוסר אמצעים, הטכנולוגיות הללו דווקא לא יגיעו מידית לשכבות החלשות מבלי מאמץ מדיני מכוון. ובסופו של דבר אי-השוויון בנגישות לטכנולוגיות אלה עלול להביא לקרע חברתי מאיים. בגישה הסוציאל-דמוקרטית, הפצה כללית ושוויונית של טכנולוגיות היא נושא עליון.

קורצוייל גם מזלזל בתוכניות מרוכזות ומכוונות על ידי הממשל ותולה תקוות בארגון העצמי של השוק. הוא אוהב להציג את האינטרנט כדוגמה לכלי טכנולוגי דמוקרטי, מתארגן מעצמו והופך לזול ונגיש לרוב. אך הוא שוכח להוסיף שהאינטרנט כשלעצמו פותח על ידי מחלקת המחקר של צבא ארה"ב DARPA בתוכנית מרוכזת ומכוונת. גם הפרויקטים הגלובליים של השמת טכנולוגיות רפואית, כגון ביעור האבעבועות השחורות, התבצעו כתוכניות מרוכזות ולא בשיטת המערב בפרוע. בגישה הסוציאל-דמוקרטית אין תחליף לתוכניות מדיניות מכוונות: הן לשם השקעות בתוכניות מחקר אסטרטגיות אשר לא צפויות לשאת רווח מידי (כגון מחקר בסיסי של תהליכי הזדקנות) והן לשם הפצה של טכנולוגיות חדישות גם לשכבות החלשות.

התפיסה המוסרית והיחס ל"אוטופיה" ו-"גיקיות"

השאיפה הטרנסהומניסטית לעליית הסדר היא למעשה שאיפה ערכית. במילים אחרות אפשר לנסח אותה כשאיפה לצמצום האנטרופיה, דהיינו השאיפה למנוע או לדחות התפרקות ומוות. למעשה המכנה המשותף לכל הטרנסהומניסטים, ללא יוצא מן הכלל, הוא הרצון להאריך את הקיום האנושי. אם זאת גישה אוטופית, אז אין אוטופיה יפה מזאת. העניין הוא שקשה לראות את  התפיסה הטרנסהומניסטית כאוטופיה במובן הקלאסי, מכיוון שהיא איננה בבחינת "הכל או לא כלום". כל התקדמות, אפילו מינימלית ביותר, לעבר הרחבת יכולות האדם והארכת קיומו מתקבלת בברכה.  כמו גם, טרנסהומניסטים אינם מספקים שום הגדרה מוחצת כיצד החברה האידיאלית העתידית אמורה להיראות. הפילוסופיה של טרנסהומניזם היא פילוסופיה של התהוות והתפתחות ולא של קץ הימים. טרנסהומניזם דוגל ביציבות חברתית ולכן הוא איננו חותר תחת החברה הקיימת כפי שעשו אוטופיסטים מהפכנים בעבר.

עם זאת, טרנסהומניזם אכן מציב אידיאלים של קדמה מדעית וטכנולוגית, העצמת היכולות הפיזיות והאינטלקטואליות, שיפור הבריאות והארכת החיים לכל. אסור לזלזל בכוחם של אידיאלים. "אם תרצו אין זו אגדה". ואם לא נרצה ולא נפעל, האידיאלים האלה לא יתגשמו בשום דרגה של קירוב. האידיאלים האלה הם אכן הכוח המושך של התנועה. הרי כסף ושררה אין מזה. ואם זהו עיסוקם של "גיקים" – הרי עם הפצת האינטרנט כולנו הפכנו ל-"גיקים".

הביקורת ה-"אפוקליפטית"

כאמור, טרנסהומניסטים בשום אופן לא מתעלמים מהסכנות העלולות לנבוע מפיתוחים טכנולוגיים. ובוויכוחיו עם ביל ג'וי, קורצוייל חזר והדגיש את חשיבות המודעות לסכנות. הטיעון העקרוני שריי קורצוויל, ניק בוסטרום, למעשה כל ההוגים הטרנסהומניסטים, מעלים נגד התפיסה האפוקליפטית הוא בכך שתפיסה זאת היא חד-צדדית ומעוותת. בעלי הגישה האפוקליפטית מציירים את העתיד בשחור מונוטוני. כאשר הם דנים באפשרות של הארכת חיים, הם מרבים לתאר חברה דיסטופית, בלתי שוויונית, מפוצצת אוכלוסין ומותקפת שעמום נצחי. ובדיונים על בינה מלאכותית וננו-טכנולוגיה מגיעים עד כדי חזונות אפוקליפטיים של הכחדת המין האנושי. ומסכנתם היא כי יש לאסור על הפיתוחים האלה תכף ומיד. בתחזיות כאלה מתעלמים במודע מהפוטנציאל העצום של טכנולוגיות חדשות לא רק לשפר את איכות חיינו אלא גם להגן עלינו מפני סכנות הכחדה פשוטו כמשמעו. כוחות הטבע עלולים להיות הרסניים הרבה יותר מכל המצאה אנושית, והדרך הרציונלית ביותר היא לנסות להתגונן בפניהם באמצעות שריון טכנולוגי. המפעל הטרנסהומניסטי נועד לקדם את הפוטנציאל החיובי הטמון בטכנולוגיה, מבלי להתעלם מסכנות.

ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות

הטכנולוגיות בהם הטרנסהומניסטים מתמקדים מכונות לעתים קרובות טכנולוגיות NBIC , דהיינו

Nanotechnology, Biotechnology, Information Technology, Cognitive Technology

(ננו-טכנולוגיות, ביו-טכנולוגיות, טכנולוגיות מידע וטכנולוגיות קוגניטיביות). וזה כמשקל נגד ל-NBC

Nuclear, Biological, Chemical weapons – נשק אטומי, ביולוגי, כימי. אם ל-NBC יש את היכולת למחוק את האנושות, ל-NBIC יש את הפוטנציאל לשמור על הקיום. קשה מאד לדעת איזה סוג של טכנולוגיה יתפתח ראשון. "תיפח רוחם של מחשבי קיצים" ו-"הנבואה ניתנה לשוטים". קשה מאד לנבא את סדר הופעתם מכווין שכל סוג של טכנולוגיה משפיע באופן ישיר על משנהו. יכולות חישוביות נחוצות לפיתוח ננו-טכנולוגיה, וננו-טכנולוגיה נחוצה לשיפור יכולות חישוביות. ביו-טכנולוגיה עשויה לשפר את היכולת הקוגניטיבית, ויכולת קוגניטיבית משופרת תתרום לפיתוח ביו-טכנולוגיה, וכו'. ולכן הטכנולוגיות האלה נושאות שם משותף של "טכנולוגיות משתלבות" – converging technologies – ויתכן שיתפתחו בבת אחת ובאופן מואץ. וזה הפרוש המקורי של המושג "סינגולריות" – דהיינו נקודת זמן עתידית, שבה הטכנולוגיות ישתלבו ויצרו מציאות חדשה שאנחנו אולי עוד לא יכולים לדמיין.

אבל חשוב מאד לציין כאן כי בעקבות המודלים של התפתחות טכנולוגית מואצת, ובפרט המודל האקספוננציאלי של קורצוייל, אנשים לעתים מקבלים תחושה שטכנולוגיות אלה יופיעו מעצמן, בקצב מואץ ובמחיר מוזל, כמעט באופן מיסטי. אומנם סביר מאד שהם דווקא לא יופיעו אם לא יהיו השקעות ומאמצים בתחומים המועדפים. וסדר העדיפויות צריך להיקבע על ידי הציבור.

פרקטיקה:

האפשרות של הארכת חיים רדיקלית והמאמץ האישי

אני לא מאמין שאחיה לנצח. זה גם בלתי אפשרי לוגית להגיע למצב שבו אדם יוכל לומר "חייתי לנצח" כפי שאי אפשר לומר "ספרתי עד אין סוף". אני לא שולל את האפשרות התיאורטית של אלמוות פיזי פוטנציאלי, בדומה לאלמותיות הפוטנציאלית של ד.נ.א. או התפשטות אינסופית של קרן אור. אבל זאת רק אפשרות תיאורטית ובוודאי היא לא תתגשם בזמננו. אבל אני כן מאמין באפשרות של הארכת חיים רדיקלית, לא רק תיאורטית אלא גם מעשית. תוך מאה שנים האחרונות תוחלת החיים שלנו הוכפלה, ואין שום סיבה להניח שהמגמה הזאת תיעצר ואורך החיים ייתקבע. הארכות חיים לפרקי זמן מסוימים מתרחשות כל יום ואי אפשר לשלול את האפשרות של הארכות נוספות. לדעת טרנסהומניסטים רבים, כולל חוקרי ההזדקנות כגון אוברי דה גריי, מיכאל ווסט ומיכאל ראוז, עקרונית כל מה שנחוץ להארכת חיים רדיקלית הוא מחקר מקיף ומעמיק של תהליכי הזדקנות וחיפוש ניסיוני אינטנסיבי אחרי אמצעים יעילים לבלימת תהליכים אלה. אמצעים כאלה כבר קיימים עבור חיות מודל, אך תהיה עוד דרך ארוכה עד שיושמו בבני אדם. עקב המורכבות העצומה של תהליך ההזדקנות, קיימת סכנה ממשית של סיבוכים ותופעות לוואי מכל ניסיון להתערב בתהליך זה. אך אם לא נחקור לא נדע. וכל זמן שמחקר כזה נדחה לשוליים, הסיכויים שלנו להגיע לאמצעי הארכת חיים יעילים קטן. ולכן חלק מרכזי בפעילות הטרנסהומניסטים מוקדש לגיוס תמיכה ציבורית וגיוס משאבים לחקר ההזדקנות והארכת חיים, וזה עיקר הפעילות של הארגונים כגון "קרן מתושלח", "מקסימום של חיים", "רווח אריכות הימים" ויוזמות דומות אחרות. כמו טרנסהומניסטים רבים, אני משתדל להתנדב ולקדם מיזמים כאלה, ככל האפשר. בנוסף אני כותב דוקטורט בנושא "היסטוריה של רעיונות אודות הארכת חיים". דרכים רבות הוצעו בעבר למטרות הצערה והארכת חיים. חלקם היו בלתי יעילים ואפילו ביזאריים, חלקם הפכו בסיס ליישומים רפואיים מעשיים. וחלקם הגדול נשכח מההיסטוריה. אני מוצא ומקטלג הצעות כאלה. זאת תהיה התרומה שלי.

אני מודע כי אין כרגע בכוחי להשפיע במידה רבה על אורך חיי הספציפי. אני עוסק בספורט ומשתדל לאכול נכון. בעוונותיי הרבים ולא כמו רוב הטרנסהומניסטים, אני מעשן מדי פעם ולא לוקח תוספים, בסתירה לאידיאולוגיה ובציפייה להופעת טכנולוגיות יעילות להארכת החיים. בהחלט יהיה חבל לא להספיק איזה שנה לשתיים לפני הופעת הטכנולוגיות האלה. כפי שקורצוייל התבטא פעם – "תחיה מספיק זמן כדי לחיות לנצח."

המעורבות האישית בפרויקטים טרנסהומניסטים

כאמור, לדעתי הסיבה העיקרית מדוע טרנסהומניזם לא הופך לזרם מרכזי היא בכך שעיסוקו בענייני העתיד, ולאו דווקא בענייני הרגע, כאלה שאפשר למשש אותם או להתפרנס מהם. ועובדה זו משפיעה גם על הפעילות ברמה האישית. אף אחד לא יעזוב את העבודה או הלימודים ויתחיל לרדוף אחרי חלומות באספניה, אפילו אם האדם מודע לחשיבות הדיון העתידני.

עם זאת, רוב הטרנסהומניסטים הם אנשים צעירים שעוברים הכשרה או עוסקים בפועל במדעים מדויקים, מדעי הביו-רפואה והטבע, או מעורבים בפרויקטים הנדסיים או טכנולוגיים כלשהם (כולל אותי). כך כל אחד מקדם בדרכו את העתיד, אך באופן יותר מעשי, מידי ומצומצם. בנוסף, רוב הטרנסהומניסטים (כולל אותי) משתדלים לקדם מיזמים התנדבותיים בתחומים הרלוונטיים השונים. קיים מגוון מאוד רחב של ארגונים טרנסהומניסטים המתמקדים בתחומי טכנולוגיה שונים: ביוטכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה, טכנולוגיות מידע, טכנולוגיות קוגניטיביות, קריוניקה, חקר ההזדקנות והארכת חיים, איומים סביבתיים וכדו'. הפעילות ההתנדבותית בהם מתמקדת בהפצת מידע וגיוס משאבים. אני משתדל להשתתף ביכולתי המועטת (אף שלא תמיד מתאפשר להקדיש לזה מאמץ רציני).

רוב הטרנסהומניסטים (כולל אותי) משתדלים להתעדכן בפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים, להחליף מידע על כך, ולעורר דיון. אומנם סוג כזה של פעילות אולי לא כל כך פורה, אך לדעתי הוא חשוב גם למוטיבציה האישית של הטרנסהומניסטים, וגם כהתחלה אפשרית לדיון ציבורי רחב יותר.

ישראל:

התחלת הקבוצה הישראלית לטרנסהומניזם

העניין של התארגנות קהילתית הוא בנפשו של כל טרנסהומניסט שפגשתי אי פעם. אפילו אם התארגנות כזאת לא נושאת פרי מעשי ומידי, רק הידיעה שקיימים אנשים כמוך, בעלי שאיפות דומות, היא בעלת חשיבות עצומה למוטיבציה האישית, לרצון להמשיך ולעסוק בתחום. עבורי הקבוצה של הטרנסהומניסטים הישראלים היא מקור השראה. רובנו הכרנו דרך הפורומים של "מכון האלמוות"

Immortality Institute (דנים כרגע בשינוי השם לפחות פרובוקטיבי). זהו פורום מרכזי לטרנסהומניסטים ותומכים בהארכת חיים רדיקלית, אשר כולל כעשרת אלפים משתתפים הדנים בכל הנושאים הקשורים לטכנולוגיות עתידניות, ובפרט ביו-רפואה והארכת חיים, וההשכלות החברתיות שלהם. עד כה נדונו עשרות אלפי נושאים, וסביר כי כל מי שמתעניין בתחומים הללו יעבור דרך הפורום. מלבד הדיונים הנרחבים, נוצרים בפורום גם קשרים להתארגנות ופעילות מעשית. וכך גם הכרנו אנחנו מתוך ההתכתבות בפורום הישראלי. קיימנו סדרה של סמינרים בנושאים הרלוונטיים: תיאורית הזדקנות, תוספים, אישיות דיגיטלית, כו'. אנחנו גם מפרסמים ומעבירים מידע ברשת. אני מקווה שנמשיך. הייתי מקווה לרמת פעילות גבוהה יותר, אך כל אחד ואילוציו. אבל שוב, עצם הידיעה על קיום של אנשים בעלי השקפות דומות, בארץ ובעולם, תורמת המון.

חשיבות המודעות הציבורית

השאיפה היסודית ביותר של התנועה היא לעורר דיון ציבורי רחב בטכנולוגיות עתידיות, לקדם את האלמנטים החיוביים ולהתריע מפני סכנות. אומנם הציבור הרחב (כולל הטרנסהומניסטים עצמם) אולי לא יוכל להבין את כל פרטי המדע, אך יהיה לו מספיק שכל ישר כדי לתמוך בתחומים מבטיחים. לדעת טרנסהומניסטים, המשוואה תהיה פשוטה – יותר תמיכה ציבורית תגרום ליותר השקעות בכיווני מחקר מסוימים, כגון מחקר בסיסי של הזדקנות והארכת חיים ניסיונית.

2 תגובות בנושא “שאלות ותשובות”

  1. סוף סוף התייחסות אלינו בתקשורת. 🙂
    עכשיו הגיע הזמן למשהו בסגנון "מגזין h+" ו- "IImmortality Institute" בעברית.

השאר תגובה