במאי 15, 2015, אנחנו חוגגים 170 שנה ללידתו של אלי מצ'ניקוב (15 למאי 1845 – 15 ליולי 1916) –  מייסד הגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות), ואחת הדמויות המייסדות בחקר האימונולוגיה, ושל הרפואה המודרנית בכלל. עבור תומכי מחקר למען הארכת חיים בריאים, לדמותו של מצ'ניקוב יש משמעות מיוחדת. מצ'ניקוב כמובן ידוע כחוקר פורץ דרך בתחום האימונולוגיה ומיקרוביולוגיה, כסגן נשיא מכון פסטר בפריס וכחתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1908 עבור גילוי פאגוציטוזיס (שהיה לתרומה מכרעת להתפתחות הבנת מערכת החיסון). אבל הוא גם זוכה להכרה כ"אבי הגרונטולוגיה"  – המושג שנטבע על ידו. הן המושג "גרונטולוגיה" (חקר ההזדקנות) והן המושג "טנטולוגיה" (חקר המוות) נטבעו על ידו בספרו "על טבע האדם" שפורסם לראשונה ב-1903 ושמציין את תחילת התחומים המדעיים האלה. עד היום, המוניטין המדעי שלו נשאר גבוהה בכל העולם. ולמעשה מצ'ניקוב הנו סמל תרבותי מאחד למספר עמים (היו לו לא רק שורשים רוסיים-אוקראינים ורקע השכלה אירופאי, אלא גם שורשים יהודיים).

מצ'ניקוב היה אחד המייסדים או אחד החוקרים הראשונים למגוון שיטות התערבות בתהליך ההזדקנות ולהארכת חיים, וייסד מספר קווי מחקר שנמשכים עד היום. אלה כוללים למעשה את התיאוריה המדעית הראשונה של הזדקנות, המבוססת על תצפיות היסטולוגיות מדוקדקות ועל מודל של התנהגות רקמות חיות, שהראה במיוחד את התפקיד המכריע של מערכת החיסון (פאגוציטים) והרעלה פנימית על ידי חיידקי המעיים (מיקרוביוטה) בתהליכי ההזדקנות הניוונים. הוא היה גם בראשית הדיון אודות התיאוריה האבולוציונית של ההזדקנות, במיוחד לגבי האפשרות של "הזדקנות מתוכננת". תודות לו החל פיתוח אמצעים מעשיים רבים לטיפול ומניעת תהליך ההזדקנות הניווני (כולל דיאטות פרו-ביוטית ואימונו-תרפיה תומכת ובפרט טיפול באמצעות נסיובים ציטוטוקסיים לגירוי רקמות), חקר רפואה חלופית ורפואה רגנרטיבית.

בהינתן החשיבות העצומה של תהליך ההזדקנות הניווני להופעת כמעט כל המחלות, הן מחלות בלתי-מדבקות והן מחלות מדבקות, ובהינתן ההתפתחות המואצת של אמצעים ביו-רפואיים פוטנציאליים להתערב ולהקל על תהליכים אלה למען אריכות חיים בריאה – יש להכיר בתרומתו החלוצית של מצ'ניקוב לתחום. החשיבות של תרומה זו הולכת וגוברת בעולם. העולם הולך ומזדקן במהירות. תהליך דמוגראפי זה מאיים בסיכונים רבים לחברה, ומיוחד לכלכלה. מאידך, טכנולוגיות רפואית, המתפתחות במהירות אף הן, עומדות בחזית ההגנה נגד האיום אפשרי. שני הכוחות העצומים האלה דוחפים את חקר ההזדקנות, אשר מצד אחד מתאר את אתגרי ההזדקנות, אך מצד שני מחפש אמצעים להתמודד עם אתגרים אלה, למרכז הבמה המדעית, הטכנולוגית והפוליטית. בתקופה זו, יש להוקיר את תרומתו של מצ'ניקוב, שעמד בראשית הדיון הגרונטולוגי, לא רק כתחום מדעי אלא גם כתנועה חברתית ואינטלקטואלית.

קיימת מסורת לחגוג יובלים של אנשים גדולים (מדענים, אומנים, מחברים, פוליטיקאים, מצביאים וכו') כדי לקדם את תחום עיסוקם ולחנך לאידיאולוגיה שלהם. אפשר לקוות שהשנה, היובל של מצ'ניקוב ישמש כדי לקדם ולחנך למדע ואידיאולוגיה של הארכת חיים בריאים, כולל ברמה המדינית. "יום מצ'ניקוב" יכול לתת דחיפה לארגון מפגשים וכנסים, למחקר ולפרסומים בתקשורת, המוקדשים למצ'ניקוב ולהמשך מפעל חייו – דהיינו חקר ההזדקנות ואריכות החיים . אלה עשויים לתרום לא רק לקידום וחינוך לחקר ההזדקנות ואריכות החיים, אלה גם לקידום ההשקפה האופטימית, שלום ושיתוף פעולה.

כעת מאורגנים ומתוכניים אירועים לכבוד היום במספר מדינות וערים בעולם – בקייב, אוקראינה, בחסות המכון הגרונטולוגי של האקדמיה למדעי הרפואה של אוקראינה, בסנקט פטרבורג, רוסיה, בחסות האגודה לגרונטולוגיה של האקדמיה למדעים של רוסיה והאוניברסיטה הרפואית הצפון-מערבית ע"ש מצ'ניקוב, במוסקבה בחסות המרכז הלאומי לרפואה מונעת של משרד הבריאות של רוסיה, ומפגשים נוספים במוסקבה מתוכנים על ידי מספר ארגונים חברתיים כולל תנועת פיודורוב, התנועה הטרנס-הומניסטית הרוסית והאגודה לאריכות החיים של רוסיה. בלרנקה שבקפריסין, מאורגן סמינר על ידי קרן אלפ"י והמכון לטכנולוגיה ומדעי העצב של קפריסין, כמו כן באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה, בחסות האגודה המדעית של אוניברסיטת אוקספורד והקרן לחקר ביו-גרונטולוגיה.

בישראל, מתוכן סמינר באוניברסיטת בר-אילן בחסות העמותה הישראלית להארכת חיים והאגודה הבינלאומית לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה – ISOAD (הסניף הישראלי). בתוכנית ההרצאה מאת דר' איליה סטמבלר בנושא "אלי מצ'ניקוב – המייסד של מדע אריכות החיים ואחד המייסדים של הרפואה המודרנית – לכבוד 170 שנה ללידתו". הסמינר יתקיים ב-15 למאי, יום שישי, בשעה 11, באוניברסיטת בר-אילן,  בניין 605 , גם ידוע כ-"בניין שטרן" (באזור "מורשת ישראל" בחלק הצפוני של הקמפוס), חדר 012. הכניסה חופשית.

אך הנכם מוזמנים לארגן אירועים נוספים ו-או להכין פרסומים נוספים לכבוד היום. כך תודות להשראה והסמכות המתמשכות של מצ'ניקוב, העניין בחקר ההזדקנות וארכות החיים יעלה בחברה. וכתוצאה מכך, יש לקוות כי יוגברו המודעות והחינוך לחקר ההזדקנות ואריכות החיים. ומתוך המודעות והחינוך עצם המחקר יקבל חיזוק וישא פרי לשם השגת אריכות חיים בריאים לכל.

 

בכבוד רב

דר' איליה סטמבלר

מתאם פעולות של האגודה הבינלאומית לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה ISOAD

International Society on Aging and Disease – ISOAD

www.isoad.org

[email protected]

 

הודעה באנגלית

http://www.longevityforall.org/170th-anniversary-of-elie-metchnikoff-the-founder-of-gerontology-may-15-2015/

 

שלום רב

הננו פונים אליך בשם האיגוד הבינלאומי לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה

International Society on Aging and Disease – ISOAD

http://isoad.org

האיגוד מקדם חקר הזדקנות ומחלות הזקנה במטרה לשפר את התוחלת החיים הבריאה של אוכלוסיית הקשישים. בין השאר, אנחנו פונים לארגונים חברתיים-פוליטיים במטרה לקדם תחום זה. . מסמך העמדה של הארגון, שפורסם לאחרונה, מצביע על הצורך החיוני לתמוך בתחום, לא רק לרווחת הקשישים אלא כצורך קיומי כלכלי והישרדותי של החברה כולה.

 ראה המאמר

The Critical Need to Promote Research of Aging, A&D, 6, 2015

באנגלית

http://www.aginganddisease.org/EN/10.14336/AD.2014.1210

ובעברית

the-need-to-promote-aging-research-hebrew

באופן ספציפי, בציפיה לבחירות הקרבות בישראל, אנחנו מבקשים להעלות את נושא שיפור מצבה ובריאותה של אוכלוסיית הקשישים בישראל ובפרט קידום המחקר והפיתוח הרלוונטיים, כחלק מדיוני ומצעי הבחירות לכנסת של 2015.

קידום המחקר והפיתוח להארכת חיים בריאים גם עשוי לתרום לקידום מרכיבים אחרים של הפיתוח האנושי, כגון איכות החיים, החוזק הכלכלי, חינוך ושלום.

ראה המאמר

The Pursuit of Longevity – The Bringer of Peace to the Middle East, CAS, 6, 2014

http://www.eurekaselect.com/122295/article

דרכי התמיכה שאנחנו מצדדים בהן כוללות הגדלת המימון, תמריצים ותמיכה ממסדית למחקר ופיתוח שנועדו באופן ספציפי לעיכובו והקלתו של תהליך ההזדקנות הניווני ולהארכת תוחלת החיים הבריאה לכלל האוכלוסיה.

מגמות העלייה בתוחלת החיים הבריאים, בנוסף לממצאי מחקר בסיסי ויישומי אודות תהליך ההזדקנות, מצביעים על האפשרות המעשית של התערבות בתהליך ההזדקנות ובמחלות הכרוניות הנגזרות ממנו, וכתוצאה מכך על האפשרות של הארכת חיים בריאים לאוכלוסיה המבוגרת.

ראה למשל המאמר

Stop Aging Disease! ICAD 2014, A&D, 6, 2015

http://www.aginganddisease.org/EN/10.14336/AD.2015.0115

בהינתן תמיכה מספקת, מחקר ופיתוח אלה עשויים להאריך את תוחלת החיים הבריאים לאוכלוסיה המבוגרת, להגביר את תקופת תעסוקתם ותרומתם לפיתוח החברה הישראלית, ולהעצים את תחושת ההנאה, היעוד, השוויון והערך בחייהם.

בפרט, אנו מבקשים לתמוך בהמשכה והרחבתה של תוכנית מענקי המחקר ל"מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי" שהוקמה על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ב-2014, על כל מרכיביה הכוללים טכנולוגיות, מדעי החיים והרפואה, ומדעי החברה וההתנהגות, ובפרט מדעי החיים והרפואה החיוניים לעלייה בתוחלת החיים הבריאה והפרודוקטיבית בישראל. אנחנו קוראים להגדיל את תקציבה של תוכנית זו ולהרחיב את תשתיתה הממסדית, כמו כן להקים תוכניות דומות ושיתופיות גם במשרדים רלוונטיים אחרים, כגון משרד הבריאות והמשרד לאזרחים ותיקים.

ראה אודות התוכנית ל"מדע, טכנולוגיה וחדשנות למען האוכלוסייה בגיל השלישי"

http://most.gov.il/Information/Calls/Pages/JC2.aspx

http://www.israel21c.org/news/rd-for-the-elderly

אנחנו גם קוראים לעודד את הפעילות של "העמותה הישראלית להארכת חיים (ע"ר)", המקדמת מחקר ופיתוח למען הארכת חיים בריאים, המסונפת בישראל לאיגוד הבינלאומי לחקר ההזדקנות ומחלות הזקנה (ISOAD), האיגוד הבינלאומי לקידום אריכות החיים (ILA), קרן מחקר SENS וארגונים בינלאומיים נוספים הפועלים למטרות דומות.

http://www.singulariut.com/2015/09/874

בימים אלה מופצת מטעם ה-ISOAD קריאת תמיכה נוספת באנגלית.

http://isoad.org/content.aspx?info_lb=640&flag=571

http://ieet.org/index.php/IEET/more/stambler20150207

נודה מאד על תמיכתכם במאבק!

בכבוד רב

בשם הועד הפועל של ה-ISOAD

דר' איליה סטמבלר

מנהל תיאום פעולות של ה-ISOAD. נציג ה-ISOAD בישראל.

[email protected]

03-961-4296, 0522-283-578

http://isoad.org

http://www.singulariut.com

http://www.longevityisrael.org

http://www.longevityforall.org

http://www.longevityhistory.com

The Critical Need to Promote Research of Aging and Aging-related Diseases to Improve Health and Longevity of the Elderly Population

Originally published at:

http://www.aginganddisease.org/EN/10.14336/AD.2014.1210

 

סיכום

בשל הזדקנות אוכלוסיית העולם, ואוכלוסיית ישראל בפרט, והעלייה הנובעת מכך בנטל הכלכלי ובמחלות הלא-מידבקות הקשורות להזדקנות, יש צורך דחוף לקדם את חקר ההזדקנות והמחלות הקשורות להזדקנות כאמצעי לשיפור תוחלת החיים הבריאים והפוריים עבור האוכלוסייה המבוגרת. בכדי להשיג מטרה זו, אנו דוגלים במדיניות הבאה: 1) הגדלת המימון למחקר ופיתוח המיועד ספציפית לעיכוב ושיפור תהליכי הזדקנות ניווניים, ולהארכת תוחלת החיים הבריאים והפוריים לכלל האוכלוסייה; 2) מתן תמריצים לארגונים מסחריים, אקדמיים, ציבוריים וממשלתיים לעידוד עיסוק במחקר ופיתוח כאמור; 3) הקמת והרחבת אמצעי תיאום וייעוץ, תכניות ומוסדות העוסקים במחקר, פיתוח והשכלה של התחום באקדמיה, בתעשייה, במרחב הציבורי, כמו גם ברמה הממשלתית והעל-ממשלתית.

להמשיך לקרוא הצורך החיוני לקדם את חקר ההזדקנות והמחלות הכרוניות הקשורות להזדקנות כאמצעי לשיפור הבריאות ואריכות הימים של אוכלוסיית הקשישים ←

טיעונים לגבי זקנה

מאת גור קרן

 

הקדמה:
100,000 איש מתים מזקנה כל יום.
במשפט הזה כמובן יש בעיה, אף אחד לא באמת מת מזקנה; זקנה היא מצב בו הצטברות של נזק לאורך זמן (כתוצאה ממגוון תהליכים מטבוליים וטראומה פיזית, פציעות) הופך אורגניזם ליותר ויותר פגיע למחלות, פתולוגיות ותאונות.
אין דבר כזה מוות בנסיבות טבעיות, בהגדרה אדם בריא הוא אדם חי.
החברה נוטה להשלים עם מוות (בין אם כתוצאה ממחלה או תאונה) של אדם בגיל מתקדם בקלות רבה יש מאשר עם מוות של ילד או נער.
זו כמובן, גילנות- מניין הלגיטימציה "לוותר" על אדם מבוגר על פני צעיר?
לגישה הנ"ל סיבות:
א. היסטוריות- מוות היה חלק בלתי מהמין נפרד האנושי מאז ומעולם ולכן נקודת המוצא היא שגורלו של כל אדם הוא באדמה.
ב. מיסטיות- רבים מאמינים כי מוות הוא חלק מתוכנית אלוהית ורואים במוות סוג של סימטריה ויופי.

להמשיך לקרוא טיעונים לגבי זקנה ←

The University of Haifa Faculty of Natural Sciences is an independent, young and dynamic faculty striving towards excellence. The faculty is a biological research institution with more than 200 employees, and 2 campuses located in Oranim and the City of Haifa, Israel.  The Faculty encourages researchers to acquire, apply, and create knowledge through interdisciplinary, flexible, and collaborative programs and state of the art technologies by focusing on personal enrichment, and professional advancement especially in the field of aging biology.

We are actively expanding our research program in the genetics of aging and recruiting faculty members with a research focus in this field, especially those centered on cellular mechanisms of aging.

To facilitate such an aspiring project, the faculty is actively seeking highly motivated scientists for tenure-track faculty positions at the rank of Assistant / Associate Professor with a strong background in molecular biology and genetics. While previous experience in bioinformatics and data analysis is not necessary, this would certainly be an advantage. The area of interest involves the use of metabolomics and systems biology in model organisms to understand the ageing process. The positions will involve conducting lectures in Hebrew.

Please forward this message to people who may benefit from it.

For inquiries, please contact Prof. Gil Atzmon of the Department of Human Biology, Haifa University [email protected]

A new book on the history of Life Extension research:

A History of Life-Extensionism in the Twentieth Century

By Ilia Stambler, PhD

Freely available on line at

http://www.longevityhistory.com

And as a hard copy at

http://www.amazon.com/History-Life-Extensionism-Twentieth-Century/dp/1500818577/

Proceedings from the sales of this book will be donated to international longevity research and advocacy projects, for example Regional Longevity Outreach http://www.longecity.org/forum/donate/goal-17-local-meetings/ or Israeli Longevity Alliance http://www.bioaging.org.il/ or others.

You can find more information on the subject at:

http://www.longevityhistory.com/

and

https://www.facebook.com/LongevityHistory

Thank you for your interest and feedback!

The book Summary:

This work explores the history of life-extensionism in the 20th century. The term life-extensionism is meant to describe an ideological system professing that radical life extension (far beyond the present life expectancy) is desirable on ethical grounds and is possible to achieve through conscious scientific efforts.

This work examines major lines of life-extensionist thought, in chronological order, over the course of the 20th century, while focusing on central seminal works representative of each trend and period, by such authors as Elie Metchnikoff, Bernard Shaw, Alexis Carrel, Alexander Bogomolets and others. Their works are considered in their social and intellectual context, as parts of a larger contemporary social and ideological discourse, associated with major political upheavals and social and economic patterns.

The following national contexts are considered: France (Chapter One), Germany, Austria, Romania and Switzerland (Chapter Two), Russia (Chapter Three), the US and UK (Chapter Four).

This work pursues three major aims.

The first is to attempt to identify and trace throughout the century several generic biomedical methods whose development or applications were associated with radical hopes for life-extension. Beyond mere hopefulness, this work argues, the desire to radically prolong human life often constituted a formidable, though hardly ever acknowledged, motivation for biomedical research and discovery. It will be shown that novel fields of biomedical science often had their origin in far-reaching pursuits of radical life extension. The dynamic dichotomy between reductionist and holistic methods will be emphasized.

The second goal is to investigate the ideological and socio-economic backgrounds of the proponents of radical life extension, in order to determine how ideology and economic conditions motivated the life-extensionists and how it affected the science they pursued. For that purpose, the biographies and key writings of several prominent longevity advocates are studied. Their specific ideological premises (attitudes toward religion and progress, pessimism or optimism regarding human perfectibility, and ethical imperatives) as well as their socioeconomic conditions (the ability to conduct and disseminate research in a specific social or economic milieu) are examined in an attempt to find out what conditions have encouraged or discouraged life-extensionist thought. This research argues for the inherent adjustability of life-extensionism, as a particular form of scientific enterprise, to particular prevalent state ideologies.

The third, more general, aim is to collect a broad register of life-extensionist works, and, based on that register, to establish common traits and goals definitive of life-extensionism, such as valuation of life and constancy, despite all the diversity of methods and ideologies professed. This work will contribute to the understanding of extreme expectations associated with biomedical progress that have been scarcely investigated by biomedical history.

On March 26, 2014, there took place in BarIlan University the conference entitled – “Biology of Longevity and Quality of Life” which was also widely promoted under the title “Pathways to Healthy Longevity”. The conference was held as a part of the celebrations of Israel Science Day, under the auspices of the Israel Ministry of Science.